2003 - יום יום בגבולות...יום יום בגבולות2003 - יום יום בגבולות
חזרהעריכה
פרטים (14)
פרידה מהמרכולית הישנה
חנוכת המרכולית החדשה
הנגר בהובלה עם מכסת הקובוטה למרכולית החד...
חנוכת המרכולית החדשה
חנוכת המרכולית החדשה
חנוכת המרכולית החדשה
חנוכת המרכולית החדשה
הכובסת אינה
חנוכת בית מכסיקו
חנוכת בית מכסיקו
סיפורים לינאי
תיקון פיצוץ בצינור מים בחצר הקיבוץ
לילה טוב לינאי . 9/12/2003
היום היתה לי חוויה מיוחדת. עברתי בחצר וראיתי את פיני ואיציק עובדים מאוד קשה וחופרים בור. שאלתי מה קרה, פיני אמר שיש פיצוץ בצינור מים וצריך לחפור בור גדול -למה לכם לעבוד קשה? שאלת. ראיתי ליד אמנון ותמר בור גדול מוכן אבל בבור ההוא אין צינור מפוצץ ,אמר איציק. -אז אולי במקום לחפור בור חדש פשוט תביאו את הבור ההוא לכאן ?- רעיון מצוין קבע פיני וניגשנו למלאכה. לקחנו שרשרת ונסענו לגרור את הבור. פיני הגיע ברברס אל הבור ואיציק קשר אליו צד אחד של השרשרת ואת הקצה השני לרכב. פיני נתן גז וכלום לא זז. הבור הזה ממש גדול. ניסינו שוב עד שהתחפרנו. בסככת הטרקטורים המתין לנו טרקטור -כף עתיר כוחות סוס. רתמנו את הבור ליצול וכל מה שיכו ל היה לקרות-קרה. הטרקטור התחפר, השרשרת נקרע. עצרנו את העבודה והתיישבנו בצל הפלפלון שנעקר אתמול לעשות חושבים. פיני, שהרעיונות הטובים עולים במוחו בעיתות משבר, אמר שהבור הזה ממילא גדול מדי בשביל הפיצוץ שלנו וכדאי להקטין אותו. הסכמנו שזה רעיון מצוין והתחלנו למלא את הבור בחול. כשהגיע לגודל המתאים התחברנו שוב לטרקטור ונענו באיטיות לכיוון מקום הפיצוץ ליד אשלים. הדרך לאשלים היתה רצופה בבעיות לא פשוטות. ראשית כל -הרעש. הבור התגלגל והקים רעש נוראי. דבר שני, היה מאוד קשה לעבור במקומות צרים וליד צופית כמעט שפגענו בעמוד תאור. כשחלפנו ליד מגרש הכדורסל הגיע מיכאל והתחיל לצעוק למה אנחנו לוקחים לו את הבור שהוא ועמישי הביאו במיוחד כשפינו את ימית. הבטחנו למיכאל שברגע שאנחנו מסיימים את התיקון אנחנו מחזירים את הבור שלו למקומו וכל האירוע הסתיים בתקיעת כף וברוח טובה. בסופו של דבר הגענו קרוב למקום הפיצוץ, איציק שיחרר את השרשרת מהבור וכולנו י חד גלגלנו אותו למקומו המדויק. פיני ירד אל תחתית הבור, החליף את האביזר הפגום והסיפור בא על סיומו הטוב. החזרנו את הבור של מיכאל ועמישי למקומו, הגדלנו אותו חזרה לגודלו המקורי ופיני החליט שבמקום להחזיק במחסן כלי חפירה עדיף לו להחזיק בורות בכל מיני גדלים ולהשתמש בהם לפי הצורך.
את מקומם של האת, הטורייה והמכוש תפסו עכשיו מדפים עם בורות ותעלות באורכים ועומקים שונים. גם הנסיעה פעמיים ביום למחסום ארז הפכה מיותרת. פיני הפך לדמות מוכרת בכל האזור בזכות ההברקה הזו וילקוט הכזבים(!) והצ'יזבטים שלו רק הלך ותפח.
מציג פריט: - מתוך 14
פרידה מהמרכולית הישנה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון גבולות
חנוכת המרכולית החדשה
קרא עוד
קרדיטים: ארכיון גבולות
הנגר בהובלה עם מכסת הקובוטה למרכולית החדשה
קרא עוד
לילה טוב לינאי . 9/12/2003
היום היתה לי חוויה מיוחדת. עברתי בחצר וראיתי את פיני ואיציק עובדים מאוד קשה וחופרים בור. שאלתי מה קרה, פיני אמר שיש פיצוץ בצינור מים וצריך לחפור בור גדול -למה לכם לעבוד קשה? שאלת. ראיתי ליד אמנון ותמר בור גדול מוכן אבל בבור ההוא אין צינור מפוצץ ,אמר איציק. -אז אולי במקום לחפור בור חדש פשוט תביאו את הבור ההוא לכאן ?- רעיון מצוין קבע פיני וניגשנו למלאכה. לקחנו שרשרת ונסענו לגרור את הבור. פיני הגיע ברברס אל הבור ואיציק קשר אליו צד אחד של השרשרת ואת הקצה השני לרכב. פיני נתן גז וכלום לא זז. הבור הזה ממש גדול. ניסינו שוב עד שהתחפרנו. בסככת הטרקטורים המתין לנו טרקטור -כף עתיר כוחות סוס. רתמנו את הבור ליצול וכל מה שיכו ל היה לקרות-קרה. הטרקטור התחפר, השרשרת נקרע. עצרנו את העבודה והתיישבנו בצל הפלפלון שנעקר אתמול לעשות חושבים. פיני, שהרעיונות הטובים עולים במוחו בעיתות משבר, אמר שהבור הזה ממילא גדול מדי בשביל הפיצוץ שלנו וכדאי להקטין אותו. הסכמנו שזה רעיון מצוין והתחלנו למלא את הבור בחול. כשהגיע לגודל המתאים התחברנו שוב לטרקטור ונענו באיטיות לכיוון מקום הפיצוץ ליד אשלים. הדרך לאשלים היתה רצופה בבעיות לא פשוטות. ראשית כל -הרעש. הבור התגלגל והקים רעש נוראי. דבר שני, היה מאוד קשה לעבור במקומות צרים וליד צופית כמעט שפגענו בעמוד תאור. כשחלפנו ליד מגרש הכדורסל הגיע מיכאל והתחיל לצעוק למה אנחנו לוקחים לו את הבור שהוא ועמישי הביאו במיוחד כשפינו את ימית. הבטחנו למיכאל שברגע שאנחנו מסיימים את התיקון אנחנו מחזירים את הבור שלו למקומו וכל האירוע הסתיים בתקיעת כף וברוח טובה. בסופו של דבר הגענו קרוב למקום הפיצוץ, איציק שיחרר את השרשרת מהבור וכולנו י חד גלגלנו אותו למקומו המדויק. פיני ירד אל תחתית הבור, החליף את האביזר הפגום והסיפור בא על סיומו הטוב. החזרנו את הבור של מיכאל ועמישי למקומו, הגדלנו אותו חזרה לגודלו המקורי ופיני החליט שבמקום להחזיק במחסן כלי חפירה עדיף לו להחזיק בורות בכל מיני גדלים ולהשתמש בהם לפי הצורך.
את מקומם של האת, הטורייה והמכוש תפסו עכשיו מדפים עם בורות ותעלות באורכים ועומקים שונים. גם הנסיעה פעמיים ביום למחסום ארז הפכה מיותרת. פיני הפך לדמות מוכרת בכל האזור בזכות ההברקה הזו וילקוט הכזבים(!) והצ'יזבטים שלו רק הלך ותפח.